האורתודוקסים באים
עפרה לקס
צילום: הלל פלג
"הרבה נוטים לחשוב שהרפורמים והקונסרבטיבים הם הקול המרכזי והדומיננטי של יהדות ארצות הברית, אבל הם לא. השיעור שלהם באוכלוסייה הולך וקטן. בגילים הצעירים הרבה יותר אנשים מזדהים כאורתודוקסים. זו המגמה של יהדות ארצות הברית, לשם היא הולכת", מפתיע ד"ר אירווינג ליבוביץ', יו"ר אגודת ישראל בקליפורניה, ויו"ר משותף של ארגון 'עם אחד". ליבוביץ' הגיע לאחרונה לישראל כדי להיפגש עם מקבלי החלטות וכדי להביא את קולה של היהדות המובנת מאליה, היהדות האורתודוקסית של ארצות הברית.
מכון המחקר 'פיו' בוושינגטון, אשר מקיים מחקרים וסקרים חברתיים, פרסם לפני חודשיים את ממצאיו בנוגע ליהודי התפוח הגדול. לפי המחקר מספר היהודים עלה בשמונה השנים האחרונות מ־6.4 ל־7.5 מיליון. האורתודוקסים אומנם מונים רק תשעה אחוזים מהם והרפורמים 37, אבל ישנה מגמה. ככל שהגיל צעיר יותר הנתח של האורתודוקסים באוכלוסייה עולה וזה של הרפורמים והקונסרבטיבים קטן. בקרב בני 29-18, 17 אחוזים מזהים את עצמם כאורתודוקסים ורק 29 כרפורמים. הקונסרבטיבים בכלל הולכים ומתכווצים. בגיל הצעיר רק שמונה אחוזים מזהים את עצמם ככאלה.
ליבוביץ' לא נזקק לנתונים, הם רק ממחישים את מה שהוא פוגש בשטח. בתוך עמו הוא יושב. עכשיו רק נשאר לו לדברר את הסיפור הזה בישראל, במיוחד משום שהזרמים האחרים רוצים לתקוע בה יתד, כי בארצות הברית אין להם המשכיות. אחרי שקמה הממשלה החדשה, הוא מסביר, הסיכויים להכרה ולפיתוח של הזרמים האלה כאן הולך ועולה. בדיוק מפני הדבר הזה הוא מבקש להתריע.
"לא משתלם לישראל לרצות את הרפורמים"
ליבוביץ' מכנס בירושלים מיני מסיבת עיתונאים כדי לומר את דברו. כל העיתונאים מלבדי הם חרדים. הם מצויים בחומר ויודעים לספר על בתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים שנסגרו בשנים האחרונות בגלל מחסור במתפללים. אבל גם העיתונאים שלצידי מופתעים מהנתונים. גם הם הורגלו לכך שקולה של היהדות האמריקאית הדומיננטית שייך לרפורמים ולקונסרבטיבים, שזו עמדת הפתיחה ואיתה צריך להתמודד. המספרים, אגב, עדיין מעידים על כך. אבל ליבוביץ' מספר שמנהיגים ואנשי חינוך בזרמים האחרים כבר מתייעצים עם אנשי חינוך מהזרם האורתודוקסי, כדי להבין מה לשנות בבתי הספר שלהם וכיצד לשמר את הבוגרים כך שיישארו בתוך המשפחה היהודית המורחבת. משהו כאן כבר לא מספיק.
ליבוביץ' מפנה את תשומת הלב לגילם של הפצועים בפיגוע בבית הכנסת הקונסרבטיבי בפיטסבורג לפני כמעט שלוש שנים. כל 11 הנרצחים היו בני 55 ומעלה, רובם בני יותר מ־70. "בעוד כמה שנים שיווי המשקל בין הרפורמים והקונסרבטיבים לאורתודוקסים יתהפך". ליבוביץ' וארגונו מנסים לומר לנבחרי הציבור שהמאמץ שלהם לרצות את הרפורמים והקונסרבטיבים לא ישתלם להם. ראשית כי מדובר בזרמים הולכים וקטנים, ושנית משום שהם הולכים ומתרחקים ממדינת ישראל ומהזדהות איתה.
מדוע אתה חושב שאין המשכיות? הייתי חושבת שדווקא יהדות משוחררת ממחויבות תשאיר יותר אנשים בפנים, במעגל היהודי.
"כי אין יהדות. יש מקומות שבהם מה שנשאר מכל היהדות הוא 'תיקון עולם'. אז לאחד תיקון העולם שלו זה הפלשתינים, לאחר זה הצלת הלווייתנים באוקיינוס, ולשלישי זה לתת אוכל להומלס. אין יותר קונספט של יהדות ואז לדור הבא לא נשאר כלום. הדור הראשון עוד זוכר שלסבא היה ספר וסידור, אבל הדור הבא כבר מנותק. הם לא יודעים כלום, גורנישט".
חשוב לומר שהנתון של מספר היהודים כולל משפחות של נישואי תערובת. על כך יש להוסיף שהיהדות הליברלית סובלת מריבוי טבעי שלילי, והיהדות האורתודוקסית נהנית מריבוי טבעי גבוה. עם זאת, האורתודוקסים מכירים היטב את תופעת החילון, שקיימת בכל מקום אחר בעולם.
אם התמונה מורכבת, מדוע אנחנו כל כך רגילים שהם אלה שמייצגים את יהדות ארצות הברית?
"כי יש להם יחסי ציבור. ה־GA (האספה הכללית של הפדרציות היהודיות – ע"ל) באו לכאן לפני כמה שנים ואמרו: אנחנו באים לדיאלוג. את מי הם הזמינו? רק את האנשים שלהם. הם לא באו לדבר אלא כדי להגיד לישראלים איך הם צריכים להתנהג. הם אמרו לישראלים: אתם צריכים להשתנות כי דברים לא עובדים אצלנו, בארצות הברית".
למה בראייה שלך הרפורמים והקונסרבטיבים הולכים ומתרחקים מישראל?
"יש שתי סיבות. האחת היא שרובם בשמאל והם לא יכלו לסבול את נתניהו. כשטראמפ נבחר הם ישבו שבעה באמת, לא בכאילו, ונתניהו היה מאוד מזוהה איתו. בנוסף לכך, בממשלת נתניהו לחרדים הייתה הרבה יותר אמירה וזה הקשה עליהם". הסיבה השנייה להתרחקותם של הזרמים הללו מישראל היא ההשפעה הפרוגרסיבית ואימוץ הערכים הפרוגרסיביים, שכוללים מחיקה של מדינות לאום, שיח בנוסח מדכאים ומדוכאים וקולוניאליזם. "במהלך מבצע שומר החומות הצהירו מאה פרחי רבנים של הקונסרבטיבים והרפורמים שהם תומכים בחמאס ושבישראל יש אפרטהייד. אף אחד לא אמר על זה דבר. איפה היה גלעד קריב? אנחנו כתבנו מכתב תמיכה ושלחנו לכל חבר כנסת. חבר הכנסת משה אבוטבול קרא את המכתב מעל דוכן הכנסת, וקיבלנו עשרות תגובות טובות מכל סיעות הבית. אמרנו: אנחנו עומדים איתכם, זו עת צרה ואנחנו נילחם עם כל מי שנגדכם".
וזה עוד אחד המסרים שליבוביץ' וארגונו מביאים לכאן. הם מבקשים להסביר שהזרם שעומד לצידה של ישראל, שנאמן לה ולמדיניותה גם בימים קשים, הוא הזרם האורתודוקסי. הוא זה שייצא להפגנות תמיכה, הוא זה שיפעל למענה בקונגרס, הוא זה שיצעד איתה, גם אם הוא לא מאוד גדול. "ציבור נאמן", הוא אומר, "יש להעריך ולא לדרוך על רגשותיו". ליבוביץ' מדבר גם על כסף. היהודים האורתודוקסים מזרימים למדינת ישראל סכומים דמיוניים מדי שנה, עורכים ביקורים משפחתיים תכופים בארץ, שולחים את הבנים והבנות לשנת לימודים בישראל, רוכשים מוצרי מזון ישראליים בחו"ל בהיקפים גדולים מאוד, תורמים למוסדות תורניים וגם רוכשים נכסים.
ליבוביץ' מכיר היטב את הזרמים האחרים של היהדות, ולא מרחוק. במשך שנים הוא היה חבר בפדרציה של הקהילות היהודיות בלוס אנג'לס, כדי להיות מכפיל כוח ולעבוד יחד. האירוע הראשון שגרם לו להזדעזע מהתנהלות החברים בפדרציה התרחש בעקבות הטבח בסברה ושתילה. "היו שם 200 אנשים. ואז הגיע הקונסול הכללי של ישראל והתחילו לזרוק עליו חפצים ולצעוק עליו. אני קמתי כדי להגן עליו. אני? מאגודת ישראל? זה התפקיד שלי?"
ליבוביץ' המשיך את חברותו בפדרציה, אבל עמד בצד אחד כשכל החברים האחרים אוחזים בעמדות שונות. ואז החליט לפרוש. "פעם למדתי מרב מאוד חשוב שבית המשפט מקפיד על כך שתהיה דעת מיעוט, ולמה? כדי שידעו שהכלילו את דעתך. 'חשבנו על מה שאתה חושב, אבל החלטנו אחרת'. אז אני הייתי בפדרציה כדי שהם יוכלו לומר 'היה לנו אורתודוקסי בישיבה, שקלנו את עמדתו והחלטנו שלא'. הם לא באמת התעניינו במה שהיה לי לומר. נלחמתי בזה אבל זה לא עזר, אז פרשתי".
אגודת ישראל נגד הגרעין האיראני
ליבוביץ', נשוי לשירלי ואב לארבעה (אחד מהם גר בישראל), לא ממש רוצה לספר על עצמו. "אני לא העניין כאן", הוא אומר. אבל אני מקשה: לא כל אדם היה עולה על מטוס לישראל, דופק על דלתות, נפגש עם ח"כים ושרים ומבקש לשנות את תפיסתם למען העם היהודי והמסורת שלו. הוא מתרצה.
הוא נולד לפני 68 שנים בניו־יורק להורים ניצולי שואה. ליבוביץ' עשה מסלול ישיבתי ובבגרותו הגיע לשנת לימודים בישיבת מיר. הוא למד רפואת שיניים ונישא, ואחרי שנים אחדות עבר עם רעייתו ללוס אנג'לס, מקום המגורים של הוריה, גם הם ניצולי שואה. עם המעבר נעשה ליבוביץ' מעורב בישיבות ובכוללים המקומיים. בשנת 1984 הגיע לעיר הרב משה שרר, שעמד בראש הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל ושימש כנשיא של אגודת ישראל באמריקה. "הוא היה זה ששם את אגודת ישראל על המפה. הוא היה נואם בחסד, נואם חזק". לרב שרר הייתה מערכת יחסים טובה עם הממשל בוושינגטון, "לאף חרדי אחר לא היו יחסים כאלה בממשל. הוא היה הראשון שקיבל כסף בשביל הישיבות בניו־יורק, למשל".
הרב שרר הגיע ללוס אנג'לס, המקבץ היהודי השני בגודלו בארצות הברית אחרי ניו־יורק, במטרה להקים סניף של אגודת ישראל. "אני לא יודע מדוע, אבל הוא הגיע עם הסגן שלו, הרב שמואל בלום, למשרד שלי, ושניהם אמרו 'אנחנו חושבים שאתה תהיה מאלה שבונים כאן את הסניף. אתה יכול ליצור קשרים עם הממשל. תלמד את זה'. עשיתי קצת שיעורי בית והסכמתי. ייסדתי עם עוד שני אנשים את הסניף של אגודת ישראל בלוס אנג'לס וזו הייתה הצלחה גדולה".
כשליבוביץ' אומר הצלחה הוא מתכוון לשישה חוקים שהוא וחבריו הצליחו להעביר במדינת קליפורניה. "אני מקפיד להישאר בחוץ ומשם אני משפיע. רצו שארוץ לתפקיד אבל סירבתי. עדיף לשבת מהצד השני של השולחן. כאן אם אני רוצה לדון בעניין מסוים אני דן בו, ומה שלא - אני לא צריך להתעניין בו". אז מה כן עניין אותו? נושאים של חופש דת. הוא וחבריו העבירו חוק שנוגע לנתיחה שלאחר המוות. "החוק אומר שאם יש מישהו שמתנגד לנתיחה מטעמים דתיים, צריך לשמוע לו ולא לנתח". חוק נוסף נוגע להונאה בכשרות, אחר עוסק בהקמת מבני דת והיו גם עניינים של מוות מוחי. מאוחר יותר הם גם העבירו חוק נגד תנועת BDS.
"זה היה מעט מוזר ששלושה אנשים מגיעים מלוס אנג'לס לסקרמנטו ומעבירים חוקים. יש מגזין פוליטי שיוצא בסקרמנטו בשם 'קליפורניה ג'ורנל' שמרבה לכתוב על פוליטיקאים. כתבו עלינו שם כתבה שהכותרת שלה הייתה 'המאסטרים של המשחק'. לאורך הדרך נוצרו לנו קשרים עם העירייה ועם הממשל". לא מדובר רק בחוקים. כשנושא הגרעין האיראני עלה על הפרק והיה צורך לשכנע חברי קונגרס שמדובר בסכנה גדולה לישראל, ליבוביץ' טס לוושינגטון כדי לעשות זאת, וגם ניצל את הקשרים שהיו לו למען איפא"ק. "הם שאלו אם אני יכול להעביר לחברי קונגרס כאלה ואחרים את המסרים שלהם ואני העברתי".
ליבוביץ' מקיים קשרים גם עם חברי קונגרס שחורים. כשעלה הנושא של Black Lives Matter הוא הוציא הצהרה לעיתונות שתומכת בהם. "התקשרתי לאישה שחורה שעוסקת בחקיקה ואמרתי לה: זה מה שאני רוצה לכתוב, תקראי ותגידי לי מה כדאי לתקן שעלול להיות בעייתי. תיקנו מילה פה ומילה שם והוצאנו לעיתונות, כי אנחנו חברים. אנחנו תומכים במשטרה וגם בשחורים. מחזקים את מה שצריך בצד הזה ואת מה שצריך בצד השני. התנגדנו למשל להפסקת התקציבים למשטרה".
"בן גוריון היה טייס?"
מי שניזון רק מידיעות פוליטיות עשוי לחשוב שיהדות ארצות הברית מורכבת מרפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים. אך למען האמת הפלח הגדול ביותר, וגם זה מוכח מהמחקר של מכון פיו, הוא של היהודים הבלתי משתייכים. לא מדובר באנשים שמתלבטים מדי שבת לאיזה בית כנסת ללכת כי הם חברים של כולם, אלא בכאלה שאינם יודעים מה הוא בית כנסת, שאינם קרובים לקהילה, שרחוקים מאוד מהזהות שלהם. לפי המחקר של פיו, גם הפלח הזה הולך וגדל ומהווה שליש מכלל היהודים. וככל שהגיל יורד הנתח שלהם הולך ועולה. אם בקרב המבוגרים, בני 65 ומעלה, מדובר ב־22 אחוזים, כלומר חמישית, והשאר עדיין מזהים את עצמם באחד מהזרמים המוכרים, הרי שבקרב בני 18 עד 29 השיעור הוא כמעט פי שניים. 41 אחוזים מהיהודים הם בלתי משויכים.
היהודים האלה מדאיגים מאוד את ליבוביץ' ואת הארגון שלו, ולמען האמת את כל היהודים בצפון אמריקה. כולם מנסים להגיע אליהם ולעניין אותם ביהדות "שלהם", כדי לא לאבד אותם. באחת השבתות הגיעו לביתו של ליבוביץ' סטודנטים מקומיים. כשישבו בסלון הוא שאל לשמותיהם והם השיבו. היו שם עודד, ענבל ויאיר. "ההורים שלהם היו מישראל ועברו לאמריקה והם, מתברר, לא הכירו כלום. כששאלתי אותם מאיפה השמות שלהם הם ענו שאלה שמות שנהוג לתת במזרח התיכון. כששאלתי אותם מי היה בן גוריון הם לא ידעו, עד שאחד מהם ענה 'זה שדה תעופה!'. אוקיי, אמרתי, אז מי היה בן גוריון? הבחור ניסה שוב: 'אולי טייס?'"
ליבוביץ' הביא ללוס אנג'לס אדם שלמד במשך שנים בישיבת חברון ומינה אותו ללמד את הסטודנטים, להכיר להם את ההיסטוריה של מדינת ישראל, במאמץ ליצור קשר רגשי עם המדינה ומעבר לכך שייכות כלשהי במרחב. זו הדאגה הראשונה שלו, הסכנה הקיומית לעם היהודי. "כולם מנסים להגיע אליהם, חב"ד, ארגוני קירוב למיניהם, אבל זו טיפה בים. מדינת ישראל צריכה להיכנס לזה ולו מהאינטרס הצר שלה. המדינה רוצה תמיכה, אבל היא מאבדת יהודים אז כך היא גם מאבדת תמיכה. כשאנחנו אומרים שהמדינה צריכה להיכנס לנושא הזה, זה מינימום מהמקום האינטרסנטי הזה או מקסימום מהמקום הערכי. אנשים שהיא אחראית עליהם הולכים לאיבוד".
נתון מעניין נוסף הוא שהזרם המשפיע ביותר בקרב המגזר היהודי בארצות הברית הוא דווקא חסידות חב"ד. בעוד בתי הכנסת של התנועה הקונסרבטיבית מצטמצמים ונסגרים (של הקונסרבטיבים יותר משל הרפורמים), בתי חב"ד רק הולכים ונפתחים, ויותר משליש מיהודי ארצות הברית דיווחו למחקר כי השתתפו בפעילות של חב"ד. רובם המכריע אינם אורתודוקסים.
"עוסקים בשטויות, ובינתיים אנחנו מתים"
זו אינה הפעם הראשונה שבה ליבוביץ' מגיע לישראל ונפגש עם מקבלי החלטות. לפני 30 שנה הוא היה כאן במשלחות שארגן הרב שרר. "הייתי אז צעיר וירוק ולמדתי", הוא אומר. אז הגיע הרב שרר לארץ בעקבות סערה תורנית בפרשיית מיהו יהודי. "הוא הוציא שתי משלחות, על השנייה הוא כמעט מסר את נפשו. כשהגענו לכנסת, הח"כים החילונים רצו לדבר איתנו וקיבלנו יחס טוב. דיברנו עם חילונים כמו שחברי הכנסת החרדים אינם יכולים, אנחנו היינו מאמריקה". אותה שנה הייתה שנת שמיטה. המשלחת נפגשה עם שר החקלאות שהיה אז אדם לא דתי, וביקשה לאפשר הבאת סחורה מהפלשתינים. "הוא סידר את זה צ'יק צ'ק".
ליבוביץ', נזכיר, הוא יו"ר אגודת ישראל בקליפורניה וחבר בוועדת ההנהלה של אגודת ישראל באמריקה, וככזה הוא מקשיב לקולם של רבני ארצות הברית המשתייכים לזרם. יש כאלה שחושבים שכדאי לדבר עם ממשלת ישראל, האחרים חושבים שלא. כשהוקמה הממשלה הקול הפך אחיד. "הם אמרו: סעו ודברו איתם".
לפני שלוש שנים ליבוביץ' וחברו שלמה ורדיגר החליטו להקים את ארגון 'עם אחד', שמטרתו הרשמית היא להדק את הקשר בין יהדות התפוצות לישראל. מה שעורר אותם לכך הוא פרשיית מתווה הכותל, שהיה על סף חתימה ובוטל ברגע האחרון. ורדיגר וליבוביץ' הביאו אז לישראל משלחת של 40 איש מקהילות יהודיות אורתודוקסיות שונות בארצות הברית, ובעצם נתנו קול ליהדות האמריקנית הזאת, הלא נספרת, אולי כי היא מיוצגת היטב בישראל. "דיברנו על הכותל ועל כל הנושאים של פלורליזם יהודי. היו פגישות מאוד טובות. הליכוד היה בשלטון ואנשיו היו מאוד שמחים במסרים שלנו. אבל היום הסיטואציה הרבה יותר מפחידה".
ממה אתה מפחד?
"אני לא חושב שימיה של הממשלה יאריכו, משהו יצוץ. זה לא יעבוד עם כל הקצוות. השאלה היא כמה נזק ייגרם לסטטוס־קוו בתוך שלושה או שישה חודשים. בעיניי מה שמעניין את בנט זה ביטחון. הוא אומר: 'אני אעסוק בביטחון ואתם תעסקו בכל נושאי החברה. אני משאיר את זה לכם'. חברי הממשלה יכולים לעשות נזק נוראי בתוך חצי שנה או שנה וחצי, מה שיהיה אורך חייה של הממשלה".
אז אתם נפגשים עם מקבלי החלטות ומובילי דעה ומנסים להציג את העמדות שלכם?
"כן. אני יודע שאני לא אהפוך אף אחד לחרדי. אבל אנחנו צריכים לנסות לשנות את דעתם של האנשים, שיבינו איפה נמצאות העמדות של הציבור היהודי המשמעותי בארצות הברית וגם את העובדה שאנחנו רוצים לעבוד יחד, לתת את הרושם שאנחנו אותה נבחרת".
עם הממשלה החדשה זה לא יהיה כל כך פשוט, משום שנציגי הציבור החרדי נמצאים מחוצה לה ובין הקואליציה לאופוזיציה מתקיימת כרגע מלחמה בעצימות גבוהה. דווקא ממשלה כזאת, שבה גלעד קריב הרפורמי מכהן כיו"ר ועדת החוקה, היא זירה קריטית בשבילו להשפיע.
כשאתה נפגש עם פוליטיקאים, איך הם מגיבים?
"היחיד שנפגשתי איתו 'מהצד השני' הוא נחמן שי, שר התפוצות. אני די משוכנע שבקרוב יעשו משהו עם הכותל, לא משנה מה שאני אגיד ולא משנה אם הוא רוצה לעשות את זה. יש לו את גלעד קריב בתוך המפלגה. לפחות כשיצאנו ממנו הוא אמר שיש לו הערכה חדשה ופרספקטיבה אחרת על הדברים. בשביל התחלה זה די טוב".
חברת הכנסת לשעבר תהלה פרידמן ניסתה לקדם חוק היוועצות עם יהדות התפוצות לפני שמועבר בישראל חוק שמשפיע על יהדות התפוצות. מה דעתך עליו?
"דיברתי על זה עם עומר ינקלביץ' כשהיא הייתה בלוס אנג'לס ואמרתי לה: זו שטות. אתם מבזבזים את הזמן שלכם על שטויות ובינתיים יהודי ארצות הברית מתים. האנטישמיות גואה ואתם מודאגים משטויות? בואו נעבוד על הבעיות האמיתיות".
האנטישמיות היא דאגה חדשה יחסית בקרב יהודי ארצות הברית, מפלצת שהולכת ומתעצמת. רק לאחרונה, במהלך מבצע שומר החומות, אירעה תקיפה אנטישמית במערב הוליווד. כמה יהודים יצאו למסעדה והוכו באכזריות על ידי קבוצה של 30 מוסלמים. התופעות האלה כבר אינן מחזה נדיר כל כך, וכאן היה רוצה ליבוביץ' לראות את מדינת ישראל מטה שכם. "בעבר דיברתי עם הקונסול הכללי בלוס אנג'לס ואמרתי לו: אתם צריכים להיות מודאגים מהדמוקרטים, מהשמאלנים, כי הם הופכים להיות יותר ויותר קיצוניים ואנטישמיים. אבל בתקופתו של טראמפ הימין הקיצוני והמשוגע קיבל גם הוא לגיטימציה. עד אז הם היו מתחת לאדמה, הם לא היו מקובלים חברתית, והוא הפך אותם לכאלה. הוא סירב להוריד אותם. הם היו הבייס שלו". כששני הקצוות האלה מרימים ראש, מסביר ליבוביץ', יש מי שחוטף. "ארגוני הימין הרדיקלי, שלפי ה־ FBIהם המסוכנים ביותר היום, וארגוני השמאל הרדיקלי יורים זה על זה ואנחנו עומדים באמצע ונפגעים משני הצדדים. האמצע הזה הולך ונהיה צר יותר, כי העולם הופך לקיצוני יותר ויותר".
מה לדעתך מדינת ישראל צריכה לעשות בעניין?
"היא צריכה לקום ולדבר. כשאני מקיים פגישה עם מחלקת המשטרה בלוס אנג'לס, אני מביא אנשים ממשרד המשפטים וכולנו יושבים סביב השולחן. לפגישה כזאת אני רוצה להביא את הקונסול הכללי של ישראל, שיגיד 'אנחנו כאן כדי לעזור לכם'. הם לא עושים כלום בנושא האנטישמיות, והם חייבים לעשות. זה נכון שאחרי אירועים אנטישמיים כמו זה שהיה בפיטסבורג הם שולחים מישהו. אבל זה צריך לקרות גם לפני שמתרחש משהו. ישראל צריכה לדבר על הנושא בתקיפות, היא לא יכולה לשבת אחורה בניחותא. זו עבודה".
חשוב לומר כי ליבוביץ' אומנם מביא את קולה של האורתודוקסיה, אבל הוא מייצג רק חלק אחד שלה, אולי של מחצית ממנה. לצד יהודי אגודת ישראל קיימות החסידויות הקיצוניות שעמדתן ביחס למדינת ישראל שונה לגמרי מזו שהוא מציג, ומצידו השני של ליבוביץ' ניצבים המודרן אורתודוקס, שגם הם לא לגמרי יסכימו איתו בכל הנושאים כמו הגיור ומתווה הכותל. הוא מנסה לקיים שיתופי פעולה וצוותי חשיבה עם הגוונים האורתודוקסיים האחרים, אבל המצב הקיים דורש להרחיב את השורות ולפעול יחד ביתר שאת. ליבוביץ' היה רוצה שזה יקרה.
"אני לא יודע אם אצליח לשנות את התפיסה השלטת כאן בישראל", הוא חותם, "אבל אני מנסה. כל יום אני עושה קצת, מחר נעשה עוד קצת ובסוף נגיד 'או, עשינו משהו'".
Comments